סטארבאקס - בנק או חנות קפה?
תוכן עניינים
שמעתם על סטארבאקס?
אמנם סטארבקס (Starbucks) אינה פעילה בישראל אבל מי מאיתנו שהיה בחו"ל לא צילם את הכוס מפורסמת לסטורי או למשפחה?
לא על אותה כוס (ספק נדירה ספק מוזרה) באתי לדבר כאן אלא על הבנק שיצרו סטארבאקס מתחת לאף שלנו. בטח רצים לכם תסריטים בראש של עובד צעיר בסטארבאקס קורא בשמכם ואומר 'הנה האייס קפה והמשכנתא צמודת המדד שלכם' אבל לא… 😉
תעצרו כאן כי לא על השירותים הספציפיים שהבנק מציע אני מדבר, אלא על הדרך שבה הם מנהלים כסף.
רוצים להבין על מה אני מבלבל את השכל? תמשיכו לקרוא!
סטארבקס מפעילה כ-33,000 סניפים ב-76 מדינות שונות, גובה ההכנסות שלהם בשנת 2021 עומד על $29B (!!!)
אבל 41% מסך ההכנסות שלהם הן אך ורק מכירת גיפט קארדים! (כרטיסי מתנה). כרטיס שהתברר כ-גלגל תנופה עצום עבור העסק שלהם.
בשנת 2001, חברת סטארבאקס הכריזה לראשונה על הגיפט קארד הייחודי שלה, בתוך שמונה חודשים הופעלו כ-4 מיליון כאלו. סימן ראשון לכך שהם עלו על משהו.
הביזנס Starbucks Gift Card הוא עצום בפני עצמו, כאמור 41% מכלל המכירות בחברה.
עבור ההשוואה, מחלקת הגיפטקארדים בחברת 'Gamestop' שחלקנו מכירים בנסיבות מאוד ספציפיות, עומדת על בין 10-15% מכלל ההכנסות בשנה.
תסכימו איתי שחייב להיות כאן משהו ממש טוב בשביל אחוזים כאלו של הכנסות ממחלקה אחת של חברה כל כך גדולה. בואו נצלול פנימה ונבין מה קורה שם.
גלגל תנופה בעסקים הוא סדרה של פעולות קטנות שמגדילות או מגבירות באופן אקספוננציאלי את המומנטום של מוצר או שירות מסוים.
סטארבאקס שולטים בגלגל הזה בעסק שלהם באופן אבוסלוטי, והאסטרטגיה בעלת ארבעה השלבים שלהם הולכת ככה:
- רכישה ראשונית:
ממש כמו בארץ – כשאנחנו קונים לבן משפחה, עמית לעבודה או מכר גיפט קארד בזארה או כל עסק הלבשה אחר לרגל מאורע מיוחד – נראה שמקובל ונהוג בארצות אחרות לקנות גיפט קארד כזה לבית קפה! שזה גם הישג בפני עצמו אם חושבים על זה
בכל מקרה, נמשיך. עצרנו בסטארבאקס הקרוב לביתנו (רק 700 ק'מ בערך, כנראה שפחות לנוודים שבנינו.) וקנינו לקולגה מהעבודה גיפט קארד בשווי $25. והיי… אנחנו כבר בסטארבקס, לא נפנק את עצמנו במשקה וקוראסון לדרך?
קנייה של $25 הפכה ל$35 בין רגע.
- ניצול הגיפט קארד:
עמיתך לעבודה הולך לסטארבאקס כמה פעמים ורוכש בעזרת הגיפט קארד מוצרים בבית הקפה.
אבל נדיר מאוד שנקנה ב$25 בדיוק. כך שאותה קולגה רוצה לרכוש מוצר נוסף, וכך יוצאים להם מהארנק $5 נוספים להשלמת הקנייה.
- כרטיסים לא מנוצלים:
'שבירה' הוא מונח תעשייתי לכרטיסי מתנה שלא נעשה בהם שימוש או שנשארה בהם יתרה לא מנוצלת.
כולם יודעים שחלק מהכרטיסים האלו לא ינוצלו מכל מיני סיבות, גם סטארבאקס יודעים את זה והם לוקחים בחשבון שדבר זה יקרה.
החברה מרוויחה 155 מיליון דולר (!) רווח נקי רק מגיפט קארדים לא מנוצלים.
- אז למה בעצם אני משווה אותם לבנק?
כשהאירופאים קונים כרטיס מתנה של סטארבאקס, הם בעצם נותנים לסטארבקאס כסף בלי לקבל שום דבר בתמורה.
אתם יודעים למי עוד הם ואנחנו נותנים כסף תמורת כלום? לבנק!
הם משקיעים את הכסף הזה ומקבלים ריבית, בדיוק כמו שבנק עושה.
לפי מחזוריות זו, כרטיס מתנה בשווי $25 יכול להביא עד $45 לסטארבאקס!
בסוף 2021, הם דיווחו על מכירות של 1.6 מיליארד דולר בכרטיסי מתנה שטרם מומשו (!!!)
סטארבקס השתמשה בגלגל תנופה זה באופן מופתי, ונכון לרגע כתיבת הפוסט – כך הם עושים יותר הכנסות ממקדונלס!
עכשיו אתם שואלים את עצמכם "מה אעשה עם המידע הזה?!"
מצאו את גלגל התנופה שלכם!
ישנן אפשרויות הכנסה בעסק שלכם שיש מצב גדול שלא ידוע לכם איך לגשת אליהם.
דוגמאות למרכזי הכנסה של גלגלי תנופה:
– מכירה קמעונאית – גיפט קארדים
– נדל"ן – שימוש מחדש בשטח עודף
– עיבוד עץ – מכירת נסורת
לסיכום:
- סטארבקס מוכרת 12 מיליארד דולר בכרטיסי מתנה מדי שנה.
- זה מהווה 41% מכלל הכנסות החברה.
- הם מרוויחים עד פי 4 ממכירת כרטיס מתנה אחד.
- כרטיסי המתנה שאינם בשימוש הם מרכז רווח של 155 מיליון דולר בלבד!
- יש מצב שאתם יכולים ליצור גלגל תנופה משלכם לעסק, בשביל למצוא, צריך להתחיל לחפש.
כ-שכירים, 'גלגל התנופה' יכול להתבטא בפיזור נכון של חסכונות, השקעות נבונות, ובהסתכלות נכונה על הדרך בה הכסף שלכם עובר מהרגע שהוא יוצא מהמעסיק – ועד כניסה לחשבון הבנק שלנו.
וכמו שרובנו אם לא כולנו יודעים – הסכום משתנה מאוד מהברוטו שהמעסיק נותן ועד הנטו שנכנס לנו.
שאלו את עצמכם:
שכירים, האם אתם יודעים בוודאות שהכסף והנכסים שלכם מנוהלים בעמלות המינימליות ביותר ומקסימום רווח נקי?
ולבעלי העסקים שבנינו, האם השתמשתם איי פעם בגלגל תנופה בעסק שלכם או לחליפין האם אתם מכירים דוגמאות שכאלו? חישבו איך אתם מביאים את זה ליידי ביטוי בעסק שלכם!